הרפס

סימנים מזהים וסימפטומים

hrpes labialis או genitalis: עקצוץ פרודרומלי יכול להימשך 1-2 ימים ואחריו מופיעים גידולים של שלפוחיות כואבות מלאות נוזלים על בסיסים אריתמטיים. השלפוחיות מתפוצצות לאחר 5-7 ימים ויוצרות נגעים בעלי קרום צהוב אשר נרפאים 12-21 ימים לאחר תחילת ההתפרצות ללא טיפול. הצטלקות עלולה להתרחש אם התפרצות משפיעה שוב ושוב על אותו אזור.

זיהומים ראשוניים עלולים לגרום לתסמינים חמורים יותר וחום וכאבי שרירים מערכתיים. יכול גם לגרום לדלקת עיניים או למחלת מערכת העצבים המרכזית ביילודים או אנשים עם דיכוי חיסון.

טיפול מסורתי בהתפרצות ווירוס ההרפס טיפול בהרפס יכול להיות מקומי או בכדורים. 

• טיפול מקומי: מרבית התכשירים מבוססים על תכשירי Acyclovir (אציקלוביר) או נגזרות שלו. 
• טיפול בהרפס בכדורים: במקרים חמורים, נדרש טיפול בכדורים המצריך מרשם רופא: כדורי אציקלוביר במינון של 200 מיליגרם, 5 פעמים ביום למשך 5 ימים. 

6 תרופות ביתיות להקלה בתסמיני ההרפס

התרופות הביתיות הבאות עשויות לעזור להקל על נפיחות, גירוד ודקירות הקשורות להתפרצות. סביר להניח שכבר יש לכם את מה שאתם זקוקים לו עבור התרופות האלה בארון המטבח או תיבת התרופות שלכם.

1. קומפרס חם

מחקרים מראים שלהחיל חום מתון ברגע שאתם מרגישים שנוצר פצע עשוי להיות מועיל ביותר. אם הפצע כבר נוצר, חום עשוי לעזור למזער כאב ונפיחות.

ניתן להכין קומפרס חם יבש על ידי מילוי גרב למחצה באורז וחימום במיקרוגל למשך קצת פחות מדקה.

2. קומפרס קר

ניתן גם להשתמש בקומפרס קר כדי להפחית את הנפיחות. הצמידו שקית קרח או מטלית נקייה ורכה מלאה בקרח על האזור הפגוע. תחזרו לפי הצורך כל 4 שעות. הקפידו לעולם לא להניח קרח ישירות על העור.

3. משחת סודה לשתייה

מריחת משחת סודה לשתייה עשויה לעזור לייבוש נגעים ולהקל על גירוד. כדי לעשות זאת, טבלו צמר גפן רטוב או מקל אוזניים בכמות קטנה של סודה לשתייה טהורה והניחו אותו על הפצע.

4. משחת עמילן תירס

משחת עמילן תירס עשויה גם לייבש נגעים ולהקל על גירוד. טבלו צמר גפן רטוב או מקל אוזניים בכמות קטנה של עמילן תירס ומרחו אותו על האזור הפגוע.

5. שום 

מחקרים מצביעים על כך שלשום עשויות להיות תכונות אנטי-ויראליות נגד שני זני הרפס. כותשים שן שום טרייה ומערבבים אותה עם שמן זית לדילול. ניתן למרוח תערובת זו על פצע עד שלוש פעמים ביום.

6. חומץ תפוחים 

חומץ תפוחים ידוע בתכונות האנטי דלקתיות והאנטי ויראליות שלו. כדי להפיק חלק מהיתרונות הללו, ערבבו כפית חומץ תפוחים עם שלוש כפות מים חמימים ומרחו על האזור הפגוע בעזרת מקל אוזניים.

שינויים בתזונה

אכילת המזונות הנכונים והימנעות ממרכיבים מסוימים עשויים לחזק את המערכת החיסונית, ולעזור לגוף להגיב לנגיף ההרפס.

1. ירקות עשירים בנוגדי חמצון

אכילת ירקות עשירים בנוגדי חמצון יכולה לחזק את מערכת החיסון ועשויה למזער את הדלקת. כרובית, תרד, קייל ועגבניות עשירים בנוגדי חמצון הקושרים אליהם רדיקלים חופשיים. הם גם מכילים יותר ליזין מאשר ארגינין, יחס חומצות אמינו שחשוב לדיכוי הרפס.

2. חומצות שומן אומגה 3

ניתן להשתמש בחומצות שומן מסוג אומגה 3 כדי לעזור למערכת החיסונית שלכם לנהל מצבים דלקתיים כרוניים. סלמון, מקרל, זרעי פשתן וזרעי צ'יה עשירים בחומצות שומן אלו.

3. חלבון

צריכת רמה בריאה של חלבון חיונית לתגובה החיסונית של הגוף לנגיף ההרפס ולפתוגנים אחרים. ניתן להעשיר את התזונה בחלבון ולהשאירה דלה בשומן רווי על ידי אכילת הרבה שקדים, ביצים ושיבולת שועל.

4. ויטמין C

חוקרים הוכיחו כי ויטמין C יכול להאיץ ביעילות את הריפוי של התפרצויות הרפס. ויטמין C עשוי גם לעזור להאריך את הזמן בין התפרצויות.

פירות וירקות צבעוניים כמו פלפלים, תפוזים ותותים עשירים בויטמין C. גם פירות מנגו ופפאיה מכילים את הוויטמין, מבלי להוסיף כמות גבוהה של ליזין לתזונה.

5. אבץ

טיפול באבץ עשוי להפחית את מספר התפרצויות ההרפס, תוך מתן זמן ארוך יותר בין התפרצויות. ניתן להגדיל צריכת האבץ בתזונה על ידי אכילת נבטי חיטה, חומוס, כבש ובשר חזיר.

6. קומפלקס ויטמין B

ויטמיני B יכולים לחזק את המערכת החיסונית ו לעזור לגוף להגיב טוב ומהר יותר לנגיף ההרפס. ניתן לקבל ויטמין B משעועית ירוקה, ביצים, תרד וברוקולי.

7. הימנעו ממזון חומצי

מזון חומצי עלול לסדוק פצעי קור לפני שהם נרפאים. מיץ פירות, בירה, משקאות מוגזים ומזונות מעובדים כולם נוטים להיות חומציים יותר. הגבילו את צריכת המאכלים האלה ושיקולו החלפתם במים מים או סודה.

8. הימנעו מ-L-arginine

הימנע ממזונות המכילים רמות גבוהות של ארגינין כשאתם יכולים. שוקולד עשיר במיוחד בחומצת אמינו זו, אשר חלק מהאנשים טוענים שיכולה לעורר תסמיני הרפס. במקןם זה השביעו את החשק המתוק עם אפשרויות עתירות ויטמינים כמו מנגו מיובש או משמש.

9. הימנעו מתוספת סוכר

הגוף שלנו הופך סוכרים מוספים לחומצה. הימנעו ממזונות עשירים בתוספת סוכר ושקלו פינוקים מתוקים טבעיים, כמו בננות ותפוזים או תמרים לקינוח.

10. הימנע ממזונות מעובדים או כבדים בחומרים משמרים

מזון מעובד מכיל חומרים משמרים סינתטיים שעשויים לתרום ללחץ חמצוני. שמירה על רמות מתח חמצוני נמוכות עשויה לעזור לקדם ריפוי במהלך התפרצויות.

נסו להוריד מזונות מעובדים מאוד כמו ארוחות קפואות, מוצרי דגנים מעודנים וסוכריות מהתזונה.

11. הימנעו מאלכוהול

אלכוהול מתפרק בגוף לכמות שווה ערך לסוכר. צריכה גבוהה של סוכר קשורה לדיכוי תאי דם לבנים – מה שעלול להגדיל את הסיכויים להתפרצויות. אם אתם מתכוונים לצרוך אלכוהול, עשו זאת במתינות, ובחרו במשקה פחות חומצי, כמו יין.

תוספי תזונה

תוספי מזון עשויים לעזור על ידי תמיכה במערכת החיסונית וסיועה לגוף לדכא התפרצויות.

אבל חשוב לציין שמנהל המזון והתרופות אינו מסדיר תוספי מזון כמו תרופות. תמיד צריך לדבר עם איש מקצוע לפני נטילת תוסף כלשהו. חלק מהתוספים עשויים לקיים אינטראקציה עם תרופות ללא מרשם ותרופות מרשם.

1. אבץ

נטילת אבץ עשויה להפחית את מספר התפרצויות הרפס המתחרשות בשנה. נטילת 30 מיליגרם (מ"ג) ליום יכולה להספיק כדי לעזור בהתפרצות הרפס.

2. קומפלקס ויטמין B

תוספי ויטמין B קומפלקס מכילים את כל הויטמינים מסוג B. ויטמינים אלה מגבירים את האנרגיה בגוף, מסייעים לחילוף החומרים ותומכים בצמיחה בריאה של תאים. פונקציות אלו חיוניות כאשר הנגיף תוקף את הגוף במהלך התפרצות פעילה. 

3. ליזין

ליזין היא חומצת אמינו שהגוף שלנו משתמש בה לעיכול ולצמיחת תאים בריאה. מחקר על הפוטנציאל של ליזין למנוע התפרצויות הרפס סימפלקס נמשך עד היום. דיווחים עדכניים מראים כי מינון יומי של 500 מ"ג עד 3,000 מ"ג ליזין עשוי להועיל בקיצור משך זמן ההתפרצות.

4. פרוביוטיקה

זנים מסוימים של פרוביוטיקה הוכחו כמקור מהימן כדי לעזור לגוף ליצור תגובה חיסונית נגד זיהומי הרפס. נטילת פרוביוטיקה עשויה גם לחזק את מערכת החיסון בדרכים נוספות. אכילת יוגורט היא המקום הראשון להתחיל בו.

תוספי פרוביוטיקה המכילים זנים של Lactobacillus rhamnosus ידועים כמשפרים את תפקוד מערכת החיסון.

 

צמחי מרפא, שמנים ופתרונות נוספים

בשימוש נכון, חומרים מקומיים מסוימים יכולים לעזור להאיץ את הריפוי, להקל על גירוד ואי נוחות קהה.

מרכיבים מקומיים רבים כגון שמנים אתריים יכולים לחדור דרך מחסום העור אם הם לא מדוללים. שמני נשא ובסיס, כמו חוחובה ושמן קוקוס, חשובים לשימוש בטוח במרכיבים מקומיים. יש להשתמש בכל הנושאים המפורטים להלן עם שמן בסיס אלא אם צוין אחרת.

כדאי גם לבצע בדיקת על אזור ניסתר לפני ביצוע יישום מלא. זוהי הדרך היחידה להבטיח שאינכם מורחים חומר מגרה על אזור רגיש ממילא.

אתם יכולים לבצע את הבדיקה בצורה פשוטה על ידי ביצוע השלבים הבאים:

מרחו את התמיסה על האמה.

המתינו 24 שעות.

אם אתם חווים גירוד, דלקת או גירוי אחר, שטפו את האזור ביסודיות והפסיקו את השימוש.

אם אינך חווה תסמינים שליליים כלשהם בתוך 24 שעות, ניתן ליישם את הטיפול במקום אחר.

חומרי גלם שאין צורך לדלל אותם בשמן בסיס, כגון:

• אלוורה
• דבש מאנוקה
• תמצית ליקוריץ
• תמצית אכינצאה

רכשו שמן בסיס למוצרים הבאים:

• שמנים אתריים (עץ התה, קמומיל, ג'ינג'ר, טימין, אקליפטוס)
• לוז המכשפה
• תמצית מליסה לימון
• תמצית נים

 

1. אלוורה

לאלוורה תכונות מוכחות להאצת ריפוי פצעים. תכונות אלו עשויות להרגיע ולרפא נגעי הרפס. ניתן למרוח ג'ל אלוורה טהור ישירות על כמעט כל אזור בגוף ללא דילול.

2. שמן עץ התה

שמן עץ התה הוא מרכיב אנטי-ויראלי חזק שהוכח כמקור מהימן כדי לעזור עם הרפס. שמן עץ התה חייב להיות מדולל בשמן נשא לפני השימוש בו על פצע קר או הרפס גניטלי.

3. לוז המכשפה

ללוז המכשפה יש תכונות אנטי-ויראליות משמעותיות. יש אנשים שיכולים להשתמש בלוז מכשפות טהור מבלי לחוות גירוי, בעוד שאחרים מגלים שזה מעקצץ ומגרד. מומלץ להשתמש בתמיסה מדוללת אם הינכם בעלי עור רגיש.

4. דבש מאנוקה

מחקר ישן יותר מצביע על כך שיישום מקומי של דבש מאנוקה עשוי להיות יעיל כמו אציקלוביר בטיפול ב-HSV-1 וב-HSV-2. ניתן למרוח דבש מנוקה ישירות ללא דילול. 

5. חלב עזים

חלב עיזים מכיל חומר אנטי ויראלי שעשוי לפעול נגד הרפס סימפלקס. ניתן למרוח חלב עיזים ישירות ללא דילול.

6. שמן אתרי קמומיל

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שלשמן אתרי קמומיל יש תכונות מרגיעות ונלחמות בנגיפים שעשויות לסייע בטיפול ב-HSV-2. זה חייב להיות מדולל עם שמן בסיס.

7. שמן אתרי ג'ינג'ר

לשמן אתרי ג'ינג'ר יש פוטנציאל להרוג את נגיף ההרפס במגע. הוא חייב להיות מדולל עם שמן בסיס.

8. שמן אתרי תימין

לשמן אתרי טימין יש גם פוטנציאל להילחם בנגיף ההרפס. הוא חייב להיות מדולל עם שמן בסיס.

9. שמן מרווה יוונית

שמן מרווה יוונית עשוי להילחם גם בנגיף ההרפס. הוא חייב להיות מדולל עם שמן בסיס.

10. שמן אקליפטוס

שמן אקליפטוס עשוי להיות מקור אנטי ויראלי חזק נגד הרפס. זה גם מרגיע ומקדם ריפוי. זה חייב להיות מדולל עם שמן בסיס.

11. שמן אורגנו מקסיקני

שמן אורגנו מקסיקני מכיל carvacrol, מרכיב אנטי ויראלי רב עוצמה. הוא חייב להיות מדולל עם שמן בסיס.

12. תמצית מליסה

שמן אתרי תמצית מליסה עשויה לדכא התפרצויות הרפס ולהפחית את הסיכון להדבקה.הוא חייב להיות מדולל עם שמן בסיס.

13. תמצית מרווה וריבס משולבת

מחקר ישן יותר מצביע על כך שתכשיר מרווה-ריבס מקומי עשוי להיות יעיל כמו אציקלוביר בטיפול בסימפטומים של HSV-1. תערובת זו חייבת להיות מדוללת בשמן בסיס.

14. תמצית ליקוריץ

למרכיב הפעיל של שורש הליקוריץ יש תכונות אנטי-ויראליות ואנטי דלקתיות. תכונות אלו הופכות את תמצית הליקוריץ לטיפול מבטיח להתפרצויות. ניתן למרוח ליקריץ ישירות ללא דילול.

15. תמצית אכינצאה

תמצית אכינצאה עשויה להיות מקור אנטי-ויראלי יעיל נגד שני הזנים של הרפס סימפלקס. היא אנטי דלקתית ועשויה להרגיע התפרצויות קיימות. ניתן למרוח תמצית אכינצאה ישירות ללא דילול.

16. תמצית נים

תמצית נים עשויה להיות בעלת תכונות משמעותיות נגד הרפס. תמצית נים טהורה היא חזקה ועלולה לשרוף את העור. היא חייבת להיות מדוללת עם שמן בסיס.

עשה ואל תעשה 

להלן כמה טיפים כלליים לניהול התפרצויות.

אם יש לכם פצעי קור:

• החליפו את מברשת השיניים לחדשה.
• הקפידו על מנוחה, תוספי ויטמין C ואבץ כאשר אתם חווים לחץ ומתח.
• הקפידו להשתמש בשפתון היפואלרגני ושקוף כדי להגן על העור מחשיפה לשמש, רוח וקור.
• אל תשתפו כוסות או משקאות במהלך ההתפרצות.
• אל תנסו לפוצץ, לנקז או להפריע בדרך אחרת לפצע הקור בזמן שהוא מרפא.

 

אם יש לכם התפרצות הרפס גניטלי:

• לבשו תחתוני כותנה ובגדים רפויים.
• עשו מקלחות חמות ארוכות ושימרו על האזור נקי ויבש בכל שאר הזמן.
• אין להשרות בג'קוזי או אמבטיות.
• אל תקיימו יחסי מין. אפשר להעביר את הנגיף גם בשימוש בקונדום.

לסיכום

הרפס סימפלקס הוא וירוס. זה אומר שאין "תרופה" ידועה שתמנע מהסימפטומים לחזור. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי למצוא הקלה במהלך התפרצות HSV-1 או HSV-2.

ייתכן שתוכלו להפחית את הדלקת, גירוי ותסמינים אחרים באמצעות שילוב של שינויים באורח החיים ותוספי תזונה. עם זאת, תרופות אלו אינן תחליף לתכנית טיפול קלינית.

תמיד צריך לדבר עם רופא או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות לפני שמנסים כל טיפול חלופי. הם יכולים להמליץ על מינונים אפשריים, תופעות לוואי ואינטראקציות.