תסמונת המעי הרגיז

8 דרכי טיפול ב-IBS

הטיפולים ב-IBS משתנים ממטופל למטופל וכוללים שינויים בתזונה, תזונה ופעילות גופנית. חלק מהחולים זקוקים לתרופות כדי לנהל את הסימפטומים שלהם. נכון לעכשיו אין תרופות המרפאות IBS באופן מוחלט.

IBS אינו כמו מצבים כרוניים אחרים, למשל כמו יתר לחץ דם, שהוא קבוע.

IBS הוא מצב משתנה. גם ללא טיפול, הבעיה עלולה להיעלם אצל חלק מהמטופלים. אבל הסימפטומים עשויים לחזור לאחר כמה חודשים.

1. IBS ודיאטה

תרפות הם האפשרות האחרונה. הסובלים מ-IBS צריכים לנסות קודם שינויים תזונתיים, טכניקות הרפיה ושינויים אחרים באורח החיים, כגון פעילות גופנית, לפני שהם פונים לתרופות.

מזונות ומשקאות מסוימים יכולים לעורר תסמיני IBS אצל חלק מהמטופלים. הנפוצים ביותר הם מזונות עשירים בפחמימות, מזון חריף או שומני, מוצרי חלב, קפה, אלכוהול וקפאין.

ישנם תוספי תזונה שעשויים לעזור להקל על הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז.

אבל בעוד שרוב התוספים אינם מזיקים, ייתכן שחלקם לא מתאימים לכם אם יש לכם מצב בעיה בריאותית נוספת. תוספים יכולים לגרום גם תופעות לוואי.

תמיד שוחחו עם הרופא שלכם לפני שתנסו תוסף חדש.

2. שמן מנטה

המרכיב הפעיל העיקרי בשמן מנטה הוא ל-מנטול. עשויות להיות לו השפעות נוגדות עוויתות, אנטי מיקרוביאליות, אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון. 

3. STW-5 (Iberogast)

Iberogast הוא תערובת של מספר צמחי מרפא שיכולים להשפיע בצורה חיובית על הסובלים מתסמונת המעי הרגיז על ידי הפעלת השפעות נוגדות עוויתות כמו גם השפעות על רגישות המעיים. מספר מחקרים בחנו את ההשפעות של תוסף זה על אנשים עם IBS ומצביעים על כך שהוא עשוי להיות יעיל בהפחתת כאבי בטן, כמו גם את חומרת התסמינים הכלליים הקשורים ל-IBS. יש לציין כי תוסף זה עלול להפריע לתרופות מסוימות וכי דווח על מקרים נדירים של הרעלה בעקבות צריכתו.

4. מלטונין

מלטונין הוא נוירו-הורמון המשתחרר מבלוטת האצטרובל כפונקציה של הקצב הצירקדי. מלטונין דומה מבחינה מבנית לסרוטונין ויכול לקדם שינה. ריכוז המלטונין ברקמות מערכת העיכול גבוה פי עשרה עד מאה מאשר בדם, מה שמצביע על כך שהוא עשוי למלא תפקיד חשוב במערכת העיכול. למלטונין יש השפעות משככות כאבים ומווסתות על תנועתיות המעי (מהירות העיכול), מה שיכול לעזור להקל על כאבי בטן ותחושת הנפיחות בבטן, כמו גם לשפר את תדירות היציאות אצל אנשים הסובלים מ-IBS. מלטונין עשוי גם להועיל לאנשים הסובלים מ-IBS בכך שהוא עוזר לווסת את מצב הרוח והמתח. לפיכך, מלטונין יכול לכוון הן למרכיבים הפסיכולוגיים של IBS (מתח, חרדה, דיכאון והפרעות שינה) והן לאלמנטים היקפיים (תחושות מעיים חריגות והפרעות תנועתיות).

5. גלוטמין

גלוטמין היא חומצת אמינו לא חיונית, כלומר היא מיוצרת על ידי הגוף לפי הצורך. הוצע כי גלוטמין עשוי לסייע בשיפור חדירות המעי, כלומר לייעל את השליטה בחומרים הנספגים במעי כדי למנוע כניסת חומרים לא רצויים לזרם הדם העלולים לגרום לדלקת.

6. פרוביוטיקה

פרוביוטיקה היא חיידקים חיים או שמרים שכאשר הם נבלעים בכמות מספקת, יכולים להשפיע לטובה על הבריאות. מספר מחקרים קליניים מצביעים על כך שזנים מסוימים של פרוביוטיקה עשויים לסייע בהקלה על תסמינים הקשורים ל-IBS. עם זאת, ישנם זנים רבים ושונים של פרוביוטיקה. חשוב לדעת שלכל זן של פרוביוטיקה יש השפעות הספציפיות לו. ואכן, לכל זן יש סוג, מין וייעוד. את ההשפעות המועילות של זן פרוביוטי ניתן לייחס רק לזנים שנבדקו, ולא למין או לכל קבוצת החיידקים. בנוסף, כדי להיות יעיל, פרוביוטיקה חייבת להגיע בחיים למעי הגס ובכמות מספקת. לכן אסור להם להתפרק בעקבות מעברם בקיבה ועליהם להיות מסוגלים לעמוד בפני חומציות קיבה ומיצי לבלב. מספר גורמים כמו טמפרטורת אחסון ונוכחות של תוספי מזון יכולים גם הם להשפיע על הצמיחה וההישרדות של פרוביוטיקה.

7. פרה-ביוטיקה

פרה -ביוטיקה היא סוג של סיבים תזונתיים המועילים למיקרוביוטה ולבריאות מערכת העיכול על ידי תמיכה סלקטיבית בצמיחה של חיידקים טובים. יש לציין שלא כל הסיבים הם פרה-ביוטיקה.

פרה-ביוטיקה מצויה במזונות רבים. תוספי סיבים פרה-ביוטיים שונים זמינים בשוק ויכולים להיות יעילים בשיפור עקביות הצואה וייעול בריאות מערכת העיכול אצל אנשים הסובלים מ-IBS, הן לעצירות והן לשלשולים. הסוגים העיקריים של תוספי סיבים פרה-ביוטיים המומלצים ל-IBS הם פסיליום, גואר גומי מוהידרוליזה חלקית (PHGG), מתילצלולוזה, סיבי שיטה, דקסטרין חיטה וסידן פוליקרבפיל. בחירת התוסף תלויה, בין היתר, בסוג התסמינים (עצירות, שלשולים או שילוב של שניהם) ובסבילות האישית של האדם המטופל.

8. אנזימי עיכול

אנזימי עיכול הם מולקולות האחראיות לפירוק מזון לחלקיקים קטנים יותר כדי לקדם את ספיגת החומרים המזינים שהם מכילים בגוף.

אנשים הסובלים מ-IBS עשויים להיות מוגבלים ביכולתם לעכל סוגים מסוימים של מזונות, כולל סוכרים מסוימים לתסיסה, כגון FODMAPs. דיאטת FODMAP היא שיטת אלימינציה, כלומר שיטה שבה מוציאים מהתפריט מאכלים "חשודים", בעיקר כאלה שמכילים פחמימות מסוימות (למשל פרוקטוז, לקטוז, סורביטול ועוד) ובודקים אם המצב משתפר.וגי הפחמימות שמהן נמנעים בתחילת התהליך הם: פרוקטוז (סוכר הפירות), לקטוז (סוכר החלב), פרוקטנים (נמצאים בחיטה, בשום, בבצל), גלאקטנים (מצויים בקטניות), פוליאולים (משמשים לעיתים קרובות בתעשיית הממתיקים המלאכותיים וקיימים באופן טבעי במאכלים כמו אבוקדו ושזיפים).

ממחקרים עולה שהגבלת הפחמימות האלה מפחיתה את התסמינים, בעיקר אלה שקשורים לשלשולים ולנפיחויות. גם אצל כמחצית מחולי הקרוהן והקוליטיס שאכלו לפי השיטה הזאת נצפה שינוי חיובי. לאחר כ-6 שבועות ניתן בהדרגה להחזיר את המאכלים שהורדנו ולראות למי מהם יש לנו אי סבילות. לאחר מכן, אפשר לשקול נטילת תוספי אנזימים ספציפיים למשפחות הפחמימות שאנו מתקשים לעכל.

תוספי האנזים לקטאז (Lactaid), אלפא-גלקטוזידאז (Beano) ו-xylose isomerase (Fructaid) עוזרים להקל על העיכול של משפחות FODMAP לקטוז, GOS ופרוקטוז בהתאמה.